מסלולי הליכה אינסברוק מתחילים במקום שבו רוב ערי אירופה רק מביטות בהרים: רכבל שיוצא מלב העיר העתיקה מעלה מטיילים מגובה 574 מטר אל רכס הנורדקטה בגובה יותר מ-2,300 מטר בפחות מחצי שעה, ומשם נפתחים עשרות קילומטרים של שבילים מסומנים. בצד הדרומי של העמק מחכה הפצ'רקופל האולימפי עם צירבנוועג - אחד משבילי הפנורמה היפים באלפים - ובין שני ההרים פזורים אלמים כפריים עם קייזרשמארן חם, יער מוצל וקניון נהר בצבע טורקיז שנכנס כמעט עד מרכז העיר.

השילוב של עיר אוניברסיטאית תוססת, תחבורה ציבורית שעוצרת ליד תחנות התחתית של הרכבלים ורשת שבילים בתחזוקה אוסטרית קפדנית הופך את הטרקים בטירול לנגישים גם למי שמעולם לא ישן בבקתת הרים. אפשר לאכול צהריים ליד הגג הזהוב ולעמוד ליד צלב פסגה בגובה 2,334 מטר שעה אחר כך - וזה בדיוק מה שמבלבל מטיילים לא מנוסים, כי הגובה האלפיני דורש יחס רציני גם כשמגיעים אליו בקלות.

לכל שביל כאן יש דרגת קושי, עונה מתאימה וציוד נדרש, וההבדל בין יום מושלם בהרים לבין תקלה מיותרת נמצא כמעט תמיד בתכנון: מתי יוצאים, מה נועלים, כמה מים לוקחים ומתי מחליטים להסתובב חזרה.

עיר שההרים מתחילים בה - שני עולמות משני צדי העמק

אינסברוק שוכנת בקרקעית עמק האין, ומשני צדדיה מתרוממים שני עולמות הליכה שונים לחלוטין. מצפון ניצבת הנורדקטה - קיר הסלע הדרמטי שהוא הקצה הדרומי של הרי הקרוונדל (Karwendel), שמורת הטבע הגדולה באוסטריה, המשתרעת על פני כ-739 קמ"ר של קניונים, יערות עתיקים ורכסי גיר פראיים. מדרום מתעגל הפצ'רקופל הירוק, נציג הרי הטוקסר, עם שבילים רחבים ונוחים סביב קו העצים. ההבדל בין הצדדים הוא בדיוק מה שהופך את העיר לבסיס טרקים מצוין: בוקר אחד הולכים על רכס אלפיני חשוף מעל תהום, ולמחרת מטיילים בנחת בין עצי אורן בני מאות שנים - בלי להזיז את המזוודה.

תחבורה שמביאה אתכם עד תחילת השביל

רכבל ההונגרבורגבאן יוצא מתחנת קונגרס, במרחק הליכה קצר מהגג הזהוב, ומטפס בכשמונה דקות אל שכונת הונגרבורג שבמעלה ההר - משם ממשיכים רכבלי זיגרובה והפלקאר אל הרכס עצמו. אל הפצ'רקופל מגיעים בקו אוטובוס J, שיוצא מהמרכז בתדירות של כעשר דקות ומגיע לתחנת התחתית באיגלס (Igls) תוך כ-20 דקות, או בחשמלית מספר 6 הנוסטלגית שמטפסת דרך היער מאז ראשית המאה העשרים. מי שמתכנן לשלב הליכה עם אטרקציות עירוניות ירוויח מאינסברוק קארד, שמכסה עלייה ברכבלי הנורדקטה ובפצ'רקופלבאן לצד עשרות מוזיאונים ותחבורה ציבורית - אפשר לרכוש אותו מראש אונליין ולחסוך את התור בקופה.

למי מתאימה הליכה כאן

כמעט לכולם, וזו לא קלישאה: יש כאן שבילי יער שמתאימים לעגלת תינוק, שבילי פנורמה בגובה 2,000 מטר כמעט ללא עליות, ורכסים שדורשים ביטחון בגובה וניסיון. המפתח הוא התאמה כנה בין המסלול ליכולת - ומי שמרכיב לעצמו יומיים-שלושה של הליכות סביב העיר מקבל חופשת הרים שלמה בלי רכב ובלי מעבר בין מלונות. רקע רחב יותר על העיר, השכונות והאטרקציות אפשר למצוא בעמוד על מה עושים באינסברוק.

נורדקטה - הטרקים הגדולים מעל גגות העיר

הנורדקטה היא הסיבה שאינסברוק מרגישה כמו עיר בתוך הר ולא עיר ליד הר. שלושה קטעי רכבל מחברים את המרכז אל תחנת זיגרובה (Seegrube) בגובה 1,905 מטר ואל תחנת הפלקאר שמעליה, וכל תחנה היא נקודת פתיחה לעולם אחר של שבילים. פירוט מלא על הרכבל, התחנות והמסעדות נמצא בעמוד על הנורדקטה.

גתה-וג (Goetheweg) - הקלאסיקה של הקרוונדל

שביל הרכס המפורסם של אינסברוק יוצא מתחנת הפלקאר ומוביל כ-5 קילומטרים אל בקתת פיישהיטה (Pfeishütte) שבגובה 1,922 מטר, עם כ-340 מטר טיפוס מצטבר בדרך. ההליכה נעה בין שני נופים שאי אפשר להחזיק בראש בו זמנית: מדרום העיר והעמק נפרשים אלפיים מטר מתחת לרגליים, ומצפון נפתח הקרוונדל הפראי - קילומטרים של סלע ללא כביש וללא יישוב. רוב התוואי מתון, אך יש קטעים חשופים מאובטחים בכבל שדורשים יציבות רגל וראש נקי מפחד גבהים. זמן ההליכה כשעתיים-שעתיים וחצי לכל כיוון, והבקתה - שפועלת בדרך כלל מאמצע יוני עד אמצע אוקטובר - מגישה מרקים וקנודל שמצדיקים את הדרך. חוזרים באותו מסלול, ולכן כדאי לצאת עם הרכבל הראשון של הבוקר.

שביל הפרספקטיבות - פילוסופיה בגובה 2,000

מתחנת זיגרובה יוצא שביל פנורמה באורך 2.8 קילומטרים עם כ-140 מטר הפרש גובה, שעוצב על ידי משרד האדריכלים הנורווגי סנוהטה: עשרה אלמנטים של פלדת קורטן ועץ אשוח - ספסלים, מרפסות תצפית ומדרגות - משובצים לאורכו, ועל כל אחד חקוק ציטוט של הפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין. זו הליכה של שעה וחצי עד שעתיים שמתאימה גם למי שאינו מטייל הרים מנוסה, והיא הדרך היפה ביותר להרוויח את הנוף בלי להתאמץ באמת.

פסגת הפלקאר - רבע שעה מהרכבל

מהתחנה העליונה מטפס שביל סלול ותלול אל צלב הפסגה של הפלקארשפיצה בגובה 2,334 מטר - כרבע שעה של הליכה שנותנת חוויית פסגה אמיתית כמעט בחינם. את כרטיס Top of Innsbruck הלוך ושוב כדאי להזמין מראש בעונת הקיץ, כשקרונות הצהריים מתמלאים.

פצ'רקופל וצירבנוועג - ההר האולימפי של אינסברוק

הפצ'רקופל (2,246 מטר) הוא ההר של תושבי אינסברוק. כאן ירדו הגולשים במורד האולימפי בחורף 1964 ושוב ב-1976, כשפרנץ קלאמר טס לזהב בריצת המורד שהפכה לאגדה אוסטרית - אך בקיץ ההר משיל את התהילה הספורטיבית והופך לגן הליכה ענק ונוח, מהידידותיים שיש באלפים.

צירבנוועג (Zirbenweg) - שביל האורנים בקו העצים

הרכבל מאיגלס מעלה אתכם לגובה של כ-1,950 מטר, ומשם מתחיל שביל באורך כ-7 קילומטרים שמתפתל בגובה קבוע של כ-2,000 מטר דרך אחד מריכוזי אורן הצירבה הגדולים והעתיקים באירופה - עצים עיקשים ומעוותי רוח, שחלקם בני מאות שנים. הנוף אל עמק האין מלווה כל צעד, העליות זניחות, ובסוף מחכה בקתת טולפיינאלם עם מרפסת שמש. משם יורדים ברכבל הגלונגצרבאן אל הכפר טולפס. זמן הליכה נטו: שעתיים וחצי עד שלוש, וזה גם קטע רשמי של שביל הנשר (Adlerweg), מסלול הדגל רב-הימים של טירול.

הלוגיסטיקה: כרטיס קומבי אחד לכל המעגל

הטריק שהופך את צירבנוועג לנוח כל כך הוא כרטיס הקומבי הנמכר בתחנות התחתית: עלייה בפצ'רקופלבאן, ירידה בגלונגצרבאן והאוטובוס המקומי שמחזיר מטולפס לאיגלס - הכול בכרטיס אחד. טעות נפוצה היא לקנות כרטיס הלוך ושוב רגיל לפצ'רקופל ולגלות בטולפיינאלם שצריך לשלם שוב. שימו לב שמחירים משתנים מעונה לעונה - מחיר מייצג לבדיקה מול הספק.

לפסגה ברגל - ותצפית אל הקרחונים

מי שמעדיף פסגה על פני שביל רוחב יטפס מהתחנה העליונה אל צלב הפסגה בכ-45-60 דקות של עלייה מתונה. מלמעלה נפרש מבט פתוח אל קרחוני עמק שטובאי, אל עמק הציל ואל הנורדקטה שממול. אפשר גם להפוך את היום לחוויה מלווה: סיור הליכה ואופניים בפצ'רקופל משלב איסוף מהמלון, רכיבה עד תחנת הביניים וטיפוס רגלי לפסגה עם מלווה מקומי.

האלמים והקניון - מסלולים קלים עם פרס בסוף

אלם (Alm) הוא מוסד טירולי: בקתת מרעה בגובה בינוני שמגישה בעונה אוכל כפרי - קייזרשמארן, קנודל, חלב חמאה קר - למי שהגיע ברגל. סביב אינסברוק פזורה שרשרת אלמים שהם יעדי ההליכה המושלמים למשפחות, לימי התאקלמות ולאחר הצהריים פנויים. עוד רעיונות לימים ירוקים סביב העיר מרוכזים במדור טבע וקיץ.

ארצלר אלם - הקלאסיקה המשפחתית

ארצלר אלם (1,067 מטר) נמצאת כ-45-60 דקות הליכה מתחנת ההונגרבורג, על דרך יער רחבה שמתאימה גם לעגלת תינוק. יש פינת חי קטנה, מגרש משחקים ומרפסת עם נוף לעיר - שילוב שהופך אותה ליעד הראשון שכדאי לנסות עם ילדים. תושבי העיר עולים לכאן גם בערבי קיץ, אחרי העבודה, וזה אומר הכול על רמת הנגישות.

אומבריגלר אלם והטינגר אלם - מדרגה אחת למעלה

אומבריגלר אלם (1,123 מטר), כ-45 דקות מההונגרבורג, בולטת בזכות מבנה העץ המודרני והמעוצב שלה - אדריכלות אלפינית עכשווית באמצע היער. מי שרוצה יום הליכה של ממש ימשיך אל הטינגר אלם (1,487 מטר): כשעתיים וחצי עלייה מההונגרבורג, או מעגל שלם דרך ארצלר אלם שאורך כארבע וחצי שעות עם כ-680 מטר טיפוס - מרפסת הנוף שלה, גבוה מעל גגות העיר, שווה כל צעד.

סילשלוכט - קניון טורקיז חמש דקות מהעיר

בקצה הדרומי של העיר, מאחורי גבעת ברגיזל, חותר נהר הסיל בקניון מוצל וירוק - סילשלוכט. ההליכה לאורך המים הצלולים אורכת שעה-שעתיים, חינמית לחלוטין, ובאמצעה מסתעף שביל אל מרפסת תצפית פלדה בצורת V הבולטת מעל צוק הדרקון. השביל חלקלק אחרי גשם ולעיתים נסגר זמנית אחרי סופות - וזה מסלול מושלם ליום שבו הפסגות בעננים. את הביקור נוח לשלב עם מקפצת הסקי בברגיזל הסמוכה.

דרגות קושי - איך יודעים מה מתאים לכם

אוסטריה מדרגת ומסמנת שבילים בשיטה אחידה, וההיכרות איתה חוסכת את הטעות הנפוצה ביותר של מטיילים: לבחור מסלול לפי תמונה ולא לפי יכולת.

כחול, אדום, שחור - שיטת הסימון האוסטרית

נקודה כחולה מסמנת שביל קל, רחב ומתון שאינו דורש ניסיון; אדומה - שביל בינוני שדורש יציבות רגל, נעליים ראויות וכושר סביר, לעיתים עם קטעים חשופים; שחורה - שביל קשה למנוסים בלבד, לרוב עם טיפוס סלעים או חשיפה משמעותית. במונחים מקומיים: ארצלר אלם וצירבנוועג הם עולם ה"כחול-אדום הקל", גתה-וג הוא אדום אמיתי עם קטעי כבל, והמשכי הרכס מעבר לו כבר גולשים לשחור. חשוב להבין שגם שביל קל בגובה 2,000 מטר שונה משביל קל בעמק - האוויר הדליל, השמש החזקה ומזג האוויר המשתנה משפיעים על כולם.

לקרוא נכון את השלטים הצהובים

שלטי ההכוונה הצהובים בכל צומת שבילים מציינים זמן הליכה משוער ולא מרחק - וזהו זמן של הולך ממוצע בקצב רציף, בלי הפסקות צילום וקפה. משפחות עם ילדים צריכות להוסיף 30-50 אחוז, וירידות ארוכות עלולות להיות איטיות מעליות עבור מי שברכיו רגישות. מקלות הליכה מקצרים ירידות ומצילים ברכיים, והרכבלים סביב אינסברוק מאפשרים טריק חכם: לעלות ברגל ולרדת ברכבל, או להפך.

מתי שווה ללכת עם מלווה מקומי

מי שזו לו ההתנסות האלפינית הראשונה, או מטיילים לבד שמעדיפים ביטחון, ימצאו ערך אמיתי בהליכה מלווה: הליכה קלה בנורדקטה בקבוצה פרטית נמשכת כשלוש שעות ומותאמת לקצב המשתתפים - דרך טובה ללמוד את הכללים מהאנשים שגדלו על השבילים האלה.

ציוד - מה באמת צריך ומה אפשר להשאיר במלון

הציוד לטרקים סביב אינסברוק אינו דורש השקעה של חנות שלמה, אבל שלושה תחומים אינם ניתנים לפשרה: נעליים, שכבות ומים.

נעליים - ההחלטה החשובה ביותר

לגתה-וג ולכל שביל אדום נדרשות נעלי הרים עם תמיכת קרסול וסוליה אוחזת - הקטעים החשופים על הרכס אינם המקום לסוליית ספורט חלקה. לצירבנוועג, לאלמים ולסילשלוכט מספיקות נעלי שטח נמוכות וטובות. את הנעליים החדשות מריצים בארץ לפני הטיול; שלפוחית ביום הראשון תלווה אתכם כל החופשה.

שכבות - כי ההר לא מתחשב בתחזית של העמק

ההפרש בין מרכז אינסברוק לרכס יכול להגיע לעשר מעלות ויותר, ועל הרכס נושבת רוח גם ביום שמש מושלם. הנוסחה: שכבת בסיס מנדפת, פליז דק ומעיל רוח או גשם קל - גם באוגוסט. בגובה, הקרינה חזקה משמעותית מאשר בעמק: כובע, משקפי שמש וקרם הגנה הם ציוד חובה ולא המלצה. מכנסיים ארוכים או מתפרקים עדיפים על שורט בשבילי הרכס, בגלל הרוח והסלע.

מה בתיק היום

תיק של 20-25 ליטר מספיק לכל המסלולים כאן: 1.5-2 ליטר מים לאדם (בגתה-וג אין מים עד הבקתה), חטיפים ופרי, מזומן ביורו - חלק מהאלמים אינם מקבלים כרטיס - מטען נייד, ערכת עזרה ראשונה קטנה עם פלסטרים לשלפוחיות, ומפה לא מקוונת בטלפון. פנס ראש קטן שוקל 50 גרם ומציל ערב שלם אם התעכבתם - זה הפריט שכולם מוותרים עליו ומתחרטים.

עונות - מתי כל מסלול נפתח ומתי כדאי לוותר

עונת ההליכה סביב אינסברוק אינה תאריך בלוח שנה אלא פונקציה של גובה: ככל שהשביל גבוה יותר, חלון הזמן שלו קצר יותר.

קיץ - העונה הראשית

מסוף יוני עד ספטמבר הכול פתוח: הבקתות מאוישות, הרכבלים בלוח זמנים מלא והשבילים הגבוהים נקיים משלג. זו גם עונת סופות הרעמים של אחר הצהריים - התבנית האלפינית הקלאסית שבה בוקר בהיר הופך לסופה בתוך שעה. הכלל המקומי פשוט: יוצאים מוקדם, נמצאים בדרך חזרה עד אמצע אחר הצהריים. בסופי שבוע של יולי-אוגוסט האלמים המרכזיים מתמלאים - מי שרוצה שולחן במרפסת של ארצלר אלם מגיע לפני הצהריים.

אביב וסתיו - החלונות היפים

שבילי העמק והאלמים הנמוכים נפתחים כבר באביב, אבל בצד הצפוני של הרכסים שדות שלג מחזיקים מעמד עד תחילת יולי - בגתה-וג בודקים את מצב השביל ואת המצלמות באתר הרכבל לפני שיוצאים. הסתיו הוא סוד גלוי: אוויר צלול, עצי לגש מזהיבים וצפיפות נמוכה. שימו לב שהבקתות הגבוהות סוגרות בדרך כלל באמצע אוקטובר, והרכבלים יוצאים להפסקות תחזוקה בשלהי הסתיו - בודקים לוחות זמנים מראש.

חורף - שבילים מוכנים בלבד

בחורף הרכסים הגבוהים שייכים לגולשים ולמי שמבין בשלג מטרים ספורים מהשביל, אבל ההליכה אינה נעצרת: בפצ'רקופל נסלל שביל הליכה חורפי מטופח מתחנת הביניים אל בית המחסה שבמעלה ההר, ושבילי האלמים הנמוכים עבירים עם התקני אחיזה פשוטים לנעליים. מי שמחפש חוויית הליכה קיצית באמצע הקיץ הקרחוני ימצא אותה דווקא בגבהים של עמק שטובאי הסמוך.

בטיחות - הכללים שההר לא סולח על הפרתם

ההרים סביב אינסברוק נגישים להפליא, ודווקא בגלל זה הם גובים מחיר ממי שמתייחס אליהם כאל פארק עירוני. כמה כללים פשוטים מפרידים בין טיול מושלם לבין סיפור לא נעים.

מזג אוויר אלפיני - היריב האמיתי

סופת רעמים על רכס חשוף היא התרחיש המסוכן ביותר כאן, והיא כמעט תמיד מגיעה אחרי הצהריים. בודקים תחזית הרים (לא תחזית עיר) בערב שלפני, יוצאים עם הרכבל הראשון, ומאמצים את הכלל האוסטרי: אם השמיים מתקדרים - יורדים מהרכס מיד, גם אם הפסגה במרחק עשר דקות. הסתובבות חזרה היא החלטה של מטיילים מנוסים, לא כישלון. בערפל, שביל מוכר הופך לזר - עוד סיבה למפה לא מקוונת בטלפון.

חירום, חילוץ וביטוח

מספר החירום האלפיני באוסטריה הוא 140, ומספר החירום האירופי 112 עובד גם כשאין קליטה של הרשת שלכם. חשוב לדעת: חילוץ הרים באוסטריה אינו בהכרח חינם, ופינוי במסוק עלול לעלות אלפי יורו. ביטוח נסיעות עם כיסוי לפעילות הרים עד הגובה הרלוונטי הוא חובה של ממש, ומי שמטייל בהרים כמה שבועות בשנה שוקל חברות במועדון האלפיני האוסטרי, שכוללת כיסוי חילוץ.

כללי שטח קטנים שעושים הבדל גדול

נשארים על השביל המסומן - קיצורי דרך בשיפועי אבנים גורמים לנפילת סלעים על מי שמתחת. במרעה עם פרות שומרים מרחק, במיוחד מעגלים עם עגלים, וכלב מחזיקים ברצועה - אך משחררים אותה אם פרה תוקפת. מספרים למישהו לאן יצאתם ומתי אתם מתכננים לחזור, שומרים סוללה בטלפון, ולא סומכים על כך שבבקתה יהיה שירות תשלום או קליטה. ולבסוף - משאירים את ההר כפי שמצאתם אותו: באלפים המזרחיים זו לא סיסמה אלא תרבות.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הרכבלים מוציאים אתכם ישר לגובה - הנורדקטה מהמרכז והפצ'רקופלבאן מאיגלס - כך שרוב המסלולים מתחילים כבר למעלה, בלי עלייה מפרכת.
• השלטים הצהובים בצמתים מציינים זמן הליכה ולא מרחק; עם ילדים מוסיפים 30-50 אחוז.
• לצירבנוועג קונים כרטיס קומבי שכולל עלייה, ירידה ברכבל השני ואוטובוס חזרה - לא כרטיס הלוך ושוב רגיל.
• סופות רעמים מגיעות אחרי הצהריים בקיץ - יוצאים עם הרכבל הראשון וחוזרים מוקדם.
• באלמים משלמים לעיתים במזומן בלבד - קחו שטרות יורו קטנים.
• שדות שלג נשארים בצד הצפוני של הנורדקטה עד תחילת יולי - בודקים מצב שביל ומצלמות לפני גתה-וג.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לעלות לגתה-וג בנעלי ספורט עירוניות בלי תמיכת קרסול.
• לצאת אל הרכס אחרי הצהריים בלי לבדוק תחזית הרים.
• להעריך זמנים לפי מרחק במפה ולשכוח שהגובה והטיפוס מכתיבים את הקצב.
• לוותר על מים כי "יש בקתה בדרך" - בגתה-וג אין מים עד פיישהיטה.
• לקנות כרטיס הלוך ושוב רגיל לפצ'רקופל כשמתכננים לסיים את צירבנוועג בגלונגצרבאן.
• להתקרב לפרות עם עגלים או להסתובב במרעה עם כלב משוחרר.

שאלות נפוצות

מהו מסלול ההליכה הקל ביותר שמתחיל מאינסברוק?

ארצלר אלם היא נקודת הפתיחה המושלמת: 45-60 דקות מתחנת ההונגרבורג על דרך יער רחבה שמתאימה גם לעגלה, עם מגרש משחקים ואוכל כפרי בסוף. גם שביל הפרספקטיבות בזיגרובה וסילשלוכט הם מסלולים קלים שאינם דורשים ניסיון.

האם צירבנוועג מתאים למי שלא רגיל ללכת בהרים?

כן, וזו בדיוק גדולתו: השביל נע בגובה קבוע של כ-2,000 מטר כמעט ללא עליות, רכבל מעלה בהתחלה ורכבל מוריד בסוף, וההליכה נמשכת שעתיים וחצי עד שלוש. נדרשות רק נעליים טובות, מים והגנה מהשמש - הקרינה בגובה חזקה מבעמק.

האם גתה-וג מסוכן?

זהו שביל בדרגה אדומה - בינונית - עם קטעים חשופים המאובטחים בכבל. למטייל בכושר סביר, עם נעלי הרים ויציבות רגל, הוא בטוח ומתגמל מאוד; הוא אינו מתאים למי שסובל מפחד גבהים או לילדים קטנים. חובה לצאת מוקדם ולבדוק תחזית וסופות רעמים.

מתי עונת ההליכה בשבילים הגבוהים?

מסוף יוני עד תחילת אוקטובר השבילים הגבוהים נקיים משלג והבקתות פתוחות. שבילי האלמים הנמוכים וסילשלוכט זמינים חודשים רבים יותר, ובחורף נותרים שבילי הליכה חורפיים מטופחים בפצ'רקופל ובסביבת ההונגרבורג.

איך מגיעים לתחילת המסלולים בלי רכב?

בקלות מלאה: רכבל ההונגרבורגבאן יוצא מתחנת קונגרס במרכז העיר אל הנורדקטה, קו אוטובוס J מגיע מהמרכז לתחנת הפצ'רקופלבאן באיגלס בכ-20 דקות, ובסיום צירבנוועג אוטובוס מקומי מחזיר מטולפס לאיגלס במסגרת כרטיס הקומבי.

מה עושים אם נתפסים בסופת רעמים על הרכס?

יורדים מקו הרכס מיד אל נקודה נמוכה, מתרחקים מצלבי פסגה, מעמודים ומכבלים, מצטופפים נמוך על התיק ולא תחת עץ בודד. במצוקה מתקשרים למספר החירום האלפיני 140 או ל-112. הדרך הטובה למנוע את התרחיש: לצאת מוקדם ולחזור לפני אמצע אחר הצהריים.