יום יין בדרום טירול הוא אחד מטיולי היום המשתלמים ביותר שאפשר לעשות מאינסברוק - כשעה ורבע נסיעה דרומה, מעבר למעבר ברנר, ופתאום אתם באזור יין אלפיני-ים תיכוני שמייצר יינות בדרג עולמי. דרום טירול (אלטו אדיג'ה) היא פינה דו-לשונית של גרמנית ואיטלקית, ששייכת פוליטית לאיטליה אך נושמת תרבות טירולית, וכאן עוברת דרך היין העתיקה במדינה כולה.

ההבדל בין טיול יין לחוץ לבין יום מושלם נעוץ בשלושה דברים: לבחור נכון את הזנים והכפרים, להבין איך בכלל מזמינים טעימה ביקב, ולפתור מראש את סוגיית הנהג - כי אחרי חמש טעימות אף אחד לא אמור לשבת מאחורי ההגה. הנה כל מה שצריך כדי לתכנן אותו כמו מקומי.

איך מגיעים מאינסברוק לדרום טירול

המרחק מאינסברוק לבולצאנו הוא כ-119 ק"מ, ומשך הנסיעה הרגיל הוא כשעה ורבע. זו אחת הדרכים הקלות והיפות באלפים, ולכן דרום טירול היא יעד קלאסי לטיול יום - אבל היעד הסופי שלכם אינו העיר בולצאנו עצמה אלא הכפרים שמדרום-מערב לה, שם רוכזת דרך היין.

ברכב דרך מעבר ברנר

הציר הראשי הוא אוטוסטרדת ה-A22 (Brennerautobahn) דרך מעבר ברנר - המעבר האלפיני הנמוך ביותר, כ-1,370 מ' בלבד, ולכן פתוח כל השנה. שימו לב לשני דברים: הכביש המהיר האיטלקי הוא בתשלום (איסוף כרטיס בכניסה, תשלום ביציאה), ובאוסטריה נדרשת מדבקת וניאט (Vignette) לרכב. מי שמגיע בלי רכב שכור יכול לאסוף אחד מראש דרך DiscoverCars ולחסוך את התלות בתחבורה ציבורית. בכפרי היין יש חניוני מבקרים בתשלום סמלי, ובקיץ ובעונת הבציר כדאי להגיע מוקדם. אם אתם מתכננים כמה טיולי יום כאלה, שווה לקרוא גם על התניידות באזור אינסברוק.

ברכבת ובתחבורה ציבורית

קו הרכבת ההיסטורי של ברנר מחבר את אינסברוק לבולצאנו בכשעתיים, ומבולצאנו אפשר להמשיך באוטובוסים המצוינים של רשת SüdtirolMobil אל קלטרן, טרמין ואפיאן. זו חלופה מצוינת בדיוק לשאלת הנהג - אף אחד לא צריך לנהוג אחרי טעימות. החיסרון הוא שהתחבורה בין הכפרים הקטנים דלילה יותר בשעות הערב, אז כדאי לבדוק לוחות זמנים מראש.

סיור מאורגן עם נהג

הפתרון הפשוט ביותר הוא סיור יין מאורגן שיוצא מבולצאנו עם נהג ומדריך, כך שאתם רק טועמים. יש מגוון סיורי יקבים וטעימות דרך סיורי הטעימות באזור בולצאנו, מקצתם כוללים הסעה, כיבוד מקומי וביקור בשני יקבים. דרום טירול היא בין הבחירות הפופולריות בטיולי היום הטובים מאינסברוק.

דרך היין הדרום-טירולית - מה עומד מאחורי הציר

דרך היין (Südtiroler Weinstraße / Strada del Vino) אינה סתם שם שיווקי. זהו נתיב תיירותי-חקלאי אמיתי, ואחד הוותיקים באירופה, שמרכז לאורכו את לב אזור הגידול.

קצת היסטוריה וגיאוגרפיה

הקטע ההיסטורי של דרך היין נסלל כבר בשנות ה-60 בין הכפרים קלטרן, טרמין וקורטאטש, והוא נחשב לדרך היין הראשונה שהוגדרה ככזו באיטליה. כיום היא משתרעת על כ-150 ק"מ בין נאלס בצפון לסלורנו בדרום, ולאורכה מיוצרים כ-80% מיינות דרום טירול. הייחוד הוא האקלים: עמק האֶטש (Etsch/Adige) מקבל שמש ים-תיכונית וטמפרטורות חמות ביום, בעוד הרי הדולומיטים סביב מצננים את הלילות - פער היום-לילה הזה נותן ליינות חומציות רעננה וארומות נקיות. חשוב לזכור שדרום טירול הייתה אוסטרית עד תום מלחמת העולם הראשונה, ולכן עד היום שלטי הכפרים דו-לשוניים והתרבות היא תערובת של שטרודל טירולי ואספרסו איטלקי.

הכפרים שלאורך הדרך

כל כפר הוא עולם בפני עצמו. אפיאן (Eppan), הקרוב ביותר לבולצאנו, גדוש טירות ואחוזות אצולה ומהווה את אזור הגידול הגדול באזור. קלטרן (Kaltern) יושב מעל אגם קטן וחמים ומזוהה עם היין קלטרר-זה. טרמין (Tramin), בגובה 276 מ' בלבד, הוא מולדתו של הגוורצטרמינר ומעניק לו את שמו. מדרום נמשכים קורטאטש ומרגרייד עם יינות מובנים היטב. הכי נוח לבחור שניים-שלושה כפרים סמוכים ולא לנסות לכסות את הכל.

הזנים שאסור לפספס

לפני שנכנסים ליקב הראשון, כדאי לדעת מה מחפשים בכוס. דרום טירול קטנה בגודלה אבל עשירה יוצא דופן במגוון זנים, ושלושה מהם נחשבים לחתימה המקומית.

לבנים ארומטיים - גוורצטרמינר

הכוכב הלבן הוא הגוורצטרמינר מטרמין: יין יבש, ארומטי ומלא גוף, עם ניחוחות של ליצ'י, ורדים ותבלין מתוק. זה יין שקל להתאהב בו וגם קל לזהות אותו בעיוור. לצדו בולטים ה-Weißburgunder (פינו ביאנקו) האלגנטי וה-Pinot Grigio, שכאן מקבלים אופי מינרלי ורענן בזכות הגובה. אלה יינות מצוינים ללגימה בטרסה עם נוף כרמים.

אדומים מקומיים - ורנאטש ולגריין

ורנאטש (Vernatsch, בגרסה האיטלקית Schiava) הוא הזן האדום שממנו עשוי הקלטרר-זה - אדום קליל, רך ופירותי מעט, שמוגש לעתים מעט מצונן ומתאים למי שמעדיף אדום לא כבד. בקצה השני עומד הלגריין (Lagrein): אדום כהה, יבש, עמוק ועוצמתי, עם ארומות סגול וטאנינים מלאים, שמקורו בעיקר בשכונת גריס בבולצאנו. זן שלישי לזכור הוא סנטה מדלנה (Santa Maddalena), על בסיס ורנאטש מהגבעות שמעל העיר.

איך לגשת לטעימה

אל תרגישו מחויבים לחבב הכל. הטריק הוא לבקש מהמוזג להוביל אתכם מהלבן הקליל אל האדום העוצמתי, ולשאול על ה"טרואר" - למה בדיוק אותו זן טועם אחרת בכפר שכן. רוב היקבים מוכרים גם בקבוקים בודדים, כך שאפשר לקחת הביתה את מה שאהבתם.

היקבים והטעימות - איפה באמת טועמים

בדרום טירול פועל מודל ייחודי: לצד יקבי בוטיק משפחתיים יש קואופרטיבים גדולים שמאגדים מאות משפחות מגדלים, ודווקא הם מייצרים חלק מהיינות המעוטרים באזור. שני העולמות שווים ביקור.

יקבי הקואופרטיב הגדולים

יקב טרמין (Kellerei Tramin) מאגד סביב 160 משפחות מגדלים ומציע סיורים מודרכים בעונה החמה, שמסתיימים בטעימה במקום - כתובת מובילה לגוורצטרמינר. יקב קלטרן (Kellerei Kaltern) הוא מהגדולים בדרום טירול, ולמרות ההיקף שומר על איכות גבוהה בפינו ביאנקו, בקלטרר-זה ובלגריין. הווינותקות שלהם פתוחות לטעימה גם ללא סיור מלא.

יקבי בוטיק ואחוזות

מי שמחפש חוויה אינטימית ילך לאחוזות הקטנות. Manincor בקלטרן, למשל, היא אחת האחוזות היפות על דרך היין - אחוזת אבן מהמאה ה-17 מוקפת כרמים, עם חנות יין בעיצוב מודרני וגישה ביודינמית לגידול. כאן הטעימה היא חוויה שקטה יותר, לרוב בליווי בעל היקב או איש צוות בכיר.

איך מזמינים טעימה נכון

הכלל החשוב ביותר: לתאם מראש. ביקבים רבים הטעימה המודרכת דורשת הזמנה מוקדמת, בעיקר בסופי שבוע ובעונה. עלות הטעימה משתנה בין יקב לגובה מספר היינות והמנחה, לרוב מקוזזת מרכישת בקבוקים - זהו מחיר מייצג שכדאי לאמת מול היקב עצמו. מי שמעדיף לא להתחייב לתיאומים יכול לקחת סיור מאורגן; יש מסלול נעים דרך סיור יקב וטעימה בפאביליון SKYWINE בבולצאנו, הכולל ירידה למרתף החביות וטעימה עם נוף.

סוגיית הנהג - איך שותים בלי לדאוג

זו הנקודה שמפילה יותר מדי טיולי יין. באיטליה מפזרים טעימות בין כמה יקבים, וגם לגימות קטנות מצטברות - צריך פתרון מסודר לנושא הנהיגה עוד לפני שיוצאים.

נהג תורן והגבלות שתייה

סף האלכוהול המותר בדם לנהיגה באיטליה נמוך יחסית (0.5), והאכיפה קיימת. אם אתם קבוצה, מנו מראש נהג תורן שיסתפק בלגימות סמליות ובירוקות. חשוב לזכור שגם אחרי הפסקת צהריים ארוכה האלכוהול לא בהכרח מתפוגג במלואו, ולכן זו אינה בחירה שכדאי לאלתר לגביה בשטח.

סיור עם נהג פרטי או הסעה

הפתרון הנוח ביותר הוא פשוט לא לנהוג. סיור מאורגן עם הסעה מוציא את כל הלחץ מהמשוואה ומאפשר לכולם לטעום באותה מידה. אפשר לשלב טעימות והליכה עם סומלייה במרכז בולצאנו דרך סיור היין וההליכה עם סומלייה בבולצאנו, או לבחור מסלול יקבים עם נהג מרשימת הפעילויות באזור בולצאנו.

אופניים ורכבת כחלופה

דרך היין כמעט מישורית בקרקעית העמק, ולכן היא אידיאלית לרכיבת אופניים בין יקב ליקב - הקצב מתאים להנאה, וכל המרתפים בהישג רכיבה קצרה. חלופה מצוינת נוספת היא לשלב רכבת מבולצאנו ואוטובוס מקומי אל הכפרים, כך שאיש אינו נדרש לשבת מאחורי ההגה בסוף היום.

קומבו בולצאנו - לשלב יום יין עם העיר

אם כבר עברתם את ברנר, חבל לצמצם את היום ליקבים בלבד. בולצאנו עצמה קומפקטית ומקסימה, והשילוב בין בוקר בעיר לצהריים בכרמים (או להיפך) הופך את היום למלא ומאוזן.

מוזיאון אצי איש הקרח

הכוכב של העיר הוא מוזיאון הארכיאולוגיה של דרום טירול, שבו שוכנת המומיה של אצי - איש הקרח שחי לפני כ-5,300 שנה ונמצא קפוא בקרחון. אפשר לצפות בגופו המשומר בתא קירור מיוחד, לצד לבושו וכליו. זו עצירה תרבותית שמעניקה עומק היסטורי ליום שרובו יין ואוכל, ומתאימה גם למשפחות.

פיאצה דלה ארבה והמרכז ההיסטורי

שוק הירקות ההיסטורי פיאצה דלה ארבה הוא הלב הפועם של העיר: דוכני מוצרי אדמה, גבינות אלפיניות, שפֶּק (בשר מיובש) וחנויות יין קטנות. משם קצרה הדרך אל הקתדרלה הגותית ואל הרחובות עם הקשתות. זו הזדמנות טובה לטעימה מודרכת רגלית עם מומחה יין לפני שממשיכים לכרמים.

סנטה מדלנה מעל העיר

הגבעות שמעל בולצאנו, אזור סנטה מדלנה, נטועות כרמים עד קצה השכונות. טיול קצר לכיוון גריס או סנטה מדלנה נותן נקודת מבט על העיר בין הגפנים, ומחבר בין הביקור העירוני לבין נושא היום. אם אתם אוהבים לשלב עיר וטבע, זה משתלב יפה עם רעיונות נוספים לטיולי יום באזור.

עונות, טעימות אוכל וטיפים לתכנון

הפרטים הקטנים הם שעושים את ההבדל בין יום יין נחמד לבין יום שתזכרו. הנה מה שכדאי לסגור מראש.

מתי כדאי לבוא

אביב וקיץ נעימים לרכיבה, לטרסות ולנוף הכרמים הירוקים, אך העונה הקסומה במיוחד היא הסתיו. בכל סתיו, עם הבציר, מתעוררת מסורת ה-Törggelen: מנהג מקומי של יין חדש (Nuier), ערמונים קלויים, שפֶּק ומאכלי כפר במרתפים ובחוות. הכרמים צובעים את המדרונות בזהב ואדום, וזו התקופה שבה האזור הכי חי. חורף שקט יותר וחלק מהיקבים מצמצמים שעות, ולכן דווקא אז חובה לאמת פתיחה מראש.

מה אוכלים לצד היין

המטבח כאן הוא גשר בין הרי טירול לאיטליה. חובה לטעום שפֶּק (Speck) - בשר מעושן ומיובש - לצד לחם הפריך שטלברוט (Schüttelbrot) וגבינות הרים. מנת ה-Marende (מגש קר של בשרים, גבינות וחמוצים) היא ליווי מושלם לטעימות. בכפרים ובבולצאנו יש שפע בתי יין ומסעדות; שימו לב לשעות עונתיות, כי חלק מהמקומות סוגרים בשעות אחר הצהריים או בימים מסוימים בשבוע, ואין להסתמך על כשרות - כדאי לבדוק מראש כל מקום. רעיונות נוספים לאוכל אזורי תמצאו במדור האוכל.

למי מתאים ולמי פחות

יום יין בדרום טירול מושלם לזוגות, לחובבי אוכל ולקבוצות חברים שמוכנים לתכנן נהג או סיור. הוא פחות מתאים למי שנוסע עם ילדים קטנים לאורך כל היום (אם כי מוזיאון אצי והאגם מאזנים), ולמי שרוצה "לזרום" בלי לתאם - בעונה החמה כדאי מאוד להזמין טעימות מראש. עם קצת תכנון, זהו אחד הימים המתגמלים ביותר שאפשר להוציא מאינסברוק.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המרחק מאינסברוק לבולצאנו הוא כ-119 ק"מ, כשעה ורבע נסיעה דרך מעבר ברנר הפתוח כל השנה
• האוטוסטרדה האיטלקית A22 בתשלום, ובאוסטריה נדרשת מדבקת וניאט לרכב
• טעימות מודרכות ביקבים רבים דורשות תיאום מראש, בעיקר בסופי שבוע ובעונת הבציר
• שלושת זני החתימה: גוורצטרמינר (לבן ארומטי), קלטרר-זה (אדום קליל) ולגריין (אדום עוצמתי)
• סף האלכוהול לנהיגה באיטליה נמוך (0.5) - חובה נהג תורן, סיור עם הסעה או רכבת ואוטובוס
• הסתיו הוא עונת ה-Törggelen: יין חדש, ערמונים קלויים וכרמים בצבעי זהב

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לנסות לכסות יותר מדי כפרים ביום אחד במקום להתמקד בשניים-שלושה סמוכים
• לצאת בלי לפתור מראש את שאלת הנהג ולגלות בשטח שאין מי שיחזור בנהיגה
• להגיע ליקב מבלי לתאם טעימה מודרכת, בעיקר בעונה ובסופי שבוע
• לשכוח את מדבקת הוניאט לאוסטריה או את תשלום האוטוסטרדה באיטליה
• לצמצם את היום ליקבים בלבד ולפספס את בולצאנו, מוזיאון אצי והשוק ההיסטורי
• להסתמך על שעות פתיחה קבועות בחורף - חלק מהיקבים והמסעדות מצמצמים פעילות

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להגיע מאינסברוק לדרום טירול?

הנסיעה מאינסברוק לבולצאנו היא כ-119 ק"מ, כשעה ורבע ברכב דרך אוטוסטרדת ברנר (A22). ברכבת דרך קו ברנר ההיסטורי מדובר בכשעתיים, ומשם אוטובוסים מקומיים אל כפרי היין קלטרן, טרמין ואפיאן.

איך פותרים את בעיית הנהג ביום של טעימות יין?

שלוש דרכים עיקריות: למנות נהג תורן שיסתפק בלגימות סמליות, לקחת סיור מאורגן עם הסעה ומדריך כך שכולם טועמים, או לשלב רכבת מבולצאנו ואוטובוס מקומי. סף האלכוהול לנהיגה באיטליה נמוך (0.5) והאכיפה קיימת, אז אין לאלתר.

אילו זני יין חייבים לטעום בדרום טירול?

שלושת הזנים החתומים הם גוורצטרמינר - לבן ארומטי ומלא גוף מהכפר טרמין; קלטרר-זה על בסיס ורנאטש - אדום קליל ופירותי מקלטרן; ולגריין - אדום כהה, יבש ועוצמתי מאזור בולצאנו. שווה לטעום גם פינו ביאנקו וסנטה מדלנה.

צריך להזמין טעימות ביקבים מראש?

כן, מומלץ מאוד. ביקבים רבים הטעימה המודרכת דורשת תיאום מוקדם, בעיקר בסופי שבוע ובעונת הבציר. הווינותקות של הקואופרטיבים הגדולים (קלטרן, טרמין) פתוחות לטעימה נקודתית גם בלי סיור מלא, אך גם שם עדיף לבדוק מראש.

מה כדאי לשלב עם יום היין בבולצאנו?

קומבו מנצח כולל את מוזיאון אצי איש הקרח (מומיה בת כ-5,300 שנה), שוק הירקות ההיסטורי פיאצה דלה ארבה, וטיול קצר בגבעות סנטה מדלנה שמעל העיר. אפשר להקדיש בוקר לעיר וצהריים לכרמים, או להפך.

מתי העונה הטובה ביותר לטיול יין בדרום טירול?

הסתיו, עם הבציר ומסורת ה-Törggelen (יין חדש, ערמונים קלויים ומאכלי כפר), נחשב לקסום במיוחד והכרמים בצבעי זהב. אביב וקיץ נעימים לרכיבה ולטרסות. בחורף חלק מהיקבים מצמצמים שעות, אז חובה לאמת פתיחה מראש.